ניתוח להרמת חזה הוא ניתוח אסתטי, הנועד להשיב לחזה מראה צעיר ויפה. הנסיבות בהן נשים בוחרות לעבור את הניתוח הן מגוונות, למשל, צניחת השדיים לאחר לידה או ירידה במשקל, אך המשותף לכולן הוא הרצון להיראות ולהרגיש טוב יותר.
מרבית הניתוחים מסתיימים בהצלחה ולשביעות רצון המנותחת, אולם לעיתים, ישנם מקרים של רשלנות רפואית, אשר לא רק גורמת לתוצאה מאכזבת, אלא גם לכאבים קשים ועוגמת נפש.
רשלנות רפואית בניתוח הרמת חזה, דורש ניתוח מתקן ובמקרים קיצוניים, לא ניתן לבצע ניתוח נוסף והמנותחת נאלצת להישאר עם מראה החזה כפי שהוא לאחר הניתוח.
כיצד באה לידי ביטוי רשלנות רפואית בניתוח הרמת חזה? מטבע הדברים, המקרים הקשים ביותר הם בדרך כלל, אלו בהם הניתוח עצמו בוצע באופן רשלני, אולם, גם כאשר המנתח אינו מבצע מעקב רפואי ראוי לאחר הניתוח, עלולים להיגרם למטופלת נזקים חמורים. נוסף לזאת, לא מעט תביעות מוגשות בגין אי קבלת הסכמה מדעת של המטופלת לניתוח.
רשלנות בביצוע הניתוח
ישנה אפשרות לבצע את הניתוח להרמת חזה, בהרדמה כללית או בהרדמה מקומית עם טשטוש. הבחירה בשיטת ההרדמה, צריכה להתאים לנסיבות המקרה, למשל, אם יש מניעה רפואית להרדים את המנותחת בהרדמה כללית, התעלמות מנתון זה וביצוע הרדמה כללית, עלולים לגרום למנותחת לנזק חמור.
לעיתים, אין בכלל צורך רפואי בהרדמה כללית ומספיקה הרדמה מקומית, משום שניתן לבצע את הניתוח על ידי חתכים קטנים. במצב זה, אם בחר המנתח לבצע את הניתוח בהרדמה כללית וגרם בכך לנזק שלא היה נגרם לו בוצע הניתוח בהרדמה מקומית, זוהי רשלנות רפואית.
סיטואציות נוספות במקרי רשלנות
ביצוע הניתוח ללא מיומנות מספקת, בחירה לא מתאימה בשיטת הניתוח, או ביצוע ניתוח משולב של הרמת חזה והקטנת חזה, באופן רשלני.
חשוב לציין כי על מנת לקבל החלטות שקולות בהליך הרפואי, מחויב הרופא לברר אודות ההיסטוריה הרפואית של המנותחת ואורח חייה, למשל, האם היא עברה ניתוחים בעבר, האם היא סובלת ממחלות כלשהן, נוטלת תרופות קבועות, האם היא מעשנת וכיו”ב.
ביצוע מעקב רפואי רשלני
ניתוח הרמת חזה הוא ניתוח קצר ופשוט ובדרך כלל, תשוחרר המנותחת מספר שעות לאחר הניתוח, לביתה. לפני שחרורה, חייב המנתח לוודא כי המנותחת חשה בטוב וכן, עליו לערוך מעקב רפואי מסודר, אחר מצבה, במשך התקופה המקובלת, זאת על מנת לוודא כי המנותחת מחלימה היטב מן הניתוח וכי לא נגרם כל סיבוך כתוצאה מן הניתוח.
לא ערך המנתח מעקב רפואי אחר המטופלת, או זימנה לביקורת אך התעלם מתלונות או סימפטומים המעלים חשד לבעיה כלשהי, חרג מסטנדרט הטיפול הסביר. אם גרם המנתח נזק למטופלת, תוכל זו להגיש תביעה לפיצויים.
אי קבלת הסכמה מדעת
החוק מחייב את המנתח לקבל הסכמה מדעת של המנותחת, לפני הניתוח ואי קבלת הסכמה מדעת היא פגיעה באוטונומיה של המטופלת. הסכמה מדעת זוהי הסכמה המבוססת על המידע הרפואי הרלוונטי לגבי ההליך הרפואי.
על כן, כאשר מדובר על ניתוח הרמת חזה, מחויב המנתח להסביר למנותחת, כל פרט ופרט, לגבי כל הפרטים: כיצד נעשה הניתוח, לאלו תוצאות המנותחת יכולה לצפות, האם תישאר צלקת לאחר הניתוח, סיבוכים אפשריים, זמן החלמה וכיו”ב. ללא קבלת מלוא האינפורמציה, לא תוכל המנותחת לתת הסכמה כנה ואמיתית לניתוח.
לעיתים קרובות, מוגשות תביעות רשלנות רפואית בגין אי קבלת הסכמה מדעת, משום שהרופא לא פירט את כל הסיכונים והסיבוכים אשר יכולים לקרות במהלך הפרוצדורה הרפואית. כך יצא שאחד או יותר מן הסיבוכים האפשריים, התרחש ולו הייתה מטופלת יודעת כי הוא עלול להתרחש, הייתה בוחרת שלא לעבור את ההליך הרפואי. במצב זה, עומדת למנותחת עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית.
ראו באותו נושא: רשלנות רפואית בניתוחי חזה
