חזה טובולרי הינו חזה בעל מבנה צינורי (tube), אשר נראה מכווץ בחלקו התחתון, כך שהפטמה נראית קרובה לגבול השד התחתון, ובעלת עטרה גדולה מהרגיל, אשר לפעמים תופסת שטח נרחב. בדרך כלל, הגורמים למבנה זה הוא חוסר התפתחות מספקת של רקמת שד ועודף ברקמת חיבור. מבנה זה מונע מהשד להיראות כטיפה ומשווה לו מראה של צינור.
מראה זה עלול לפגוע בדימוי הנשי של המטופלת ולגרום לה עוגמת נפש רבה. התיקון היחידי האפשרי למבנה זה, הוא פולשני וכירורגי, אשר עושה שימוש בשתילת שתלים אנטומיים אשר יוכלו להרחיב את אזור תחתית השד.
לפני הניתוח, נערכת שיחה בין המטופלת לכירורג האסתטי, על מנת לברר את מהות התיקון הנדרש. בשיחה זו, יציע המנתח מגוון שתלים, אשר תואמים לדעתו את מצבה הספציפי של המטופלת.
לרוב, יוצגו שתלים המורכבים משני סוגי מילוי ג'ל, השונים מבחינת קשיחותם, בכדי לספק תוצאה טובה ויפה יותר.
מעבר לכך, לפעמים תוכל להיעשות הדגמה של החזה לאחר התיקון, תוך כדי בירור עם המטופלת על תופעות הלוואי הפוטנציאליות והמשך המעקב לאחר הניתוח.
מעבר לכך, יש לברר עם המטופלת לגבי ציפיות הניתוח, מכיוון שתיקון זה הינו מורכב וכולל מרכיבים רבים כמו הוספת נפח, תיקון מראה הפטמה והעטרה, תוספת עור, תיקוני אסימטריה ועוד.
מהלך הניתוח לתיקון שד טובולרי
לרוב, ניתוח זה ייעשה דרך חתך בפיטמה, ועל כן יש לברר תחילה את סוגיית הצלקות. חתך זה נבחר על מנת שהמנתח יוכל להקטין את גודל העטרה, ולתקן את השד מבפנים.
בצורה זו, יכול המנתח להחליט על מקום השתל, באופן הטוב ביותר, כך שהוא יוכל למלא את המקום החסר, אשר מספק לשד את מראהו הנפול והתלוש.
הניתוח אמור לתקן מספר דפורמציות ומבנים חסרים באמצעות טכניקות שנות. הטכניקות השונות הנבחרות לניתוח, מתבססות על הדרישות המיוחדות של המטופלת, על צרכיה ומידת ניסיונו וכישרונו של המנתח הפלסטי.
מכיוון שישנם וריאציות שונות לחזה טובולרי (Tubular breast), ישנן גישות שונות לניתוחים אלה. יהיו ניתוחים אשר יורכבו משני שלבים, כאשר בשלב הראשון יש צורך במתיחת הרקמה וניפוחה על ידי שתל או מים פיסיולוגיים.
לאחר מתיחת הרקמות אשר נמשכת מספר חודשים, ישנה אפשרות להכניס שתל קבוע, בדומה להגדלת חזה. וישנם ניתוחים, כמו במקרה של עודף עור או חסר רקמתי אשר הינם למעשה ניתוחי הגדלת חזה או הרמתו, באמצעות השתלת שתלי סיליקון או אחרים.
המלצות לאחר ניתוח תיקון
בדומה לניתוחי שד דומים, גם בניתוח זה, החזרה לפעילות יומיומית צריכה להיעשות בהדרגה, ועל פי רמות קושי הולכות ועולות, ביחס להתכופפות, נשיאת משאות כבדים ואף פעילות גופנית. בתחילה, לרוב, לא תתבצע חבישה של האזור, אולם האישה תידרש ללכת עם חזייה תומכת מיוחדת, אשר לפעמים מגבילה קצת את התנועה. סביר להניח כי יורגשו כאבים, אשר יוכלו להיות מטופלים באמצעות משככי כאבים הנקנים במרשם.
מהתוצאה הסופית של הניתוח יהיה ניתן להתרשם רק כעבור מספר חודשים מיום הניתוח, רק לאחר שתרד הנפיחות ושטפי הדם. בדרך כלל, ההבטחה היא כי התוצאה משתפרת עם הזמן, ככל שהרקמה והעור נמתחים ומקבלים את צורת השתל.
עם זאת, שינויים הורמונליים בעקבות היריון עלולים להשפיע על צורת השד. כמו כן, לא ידוע לפני הניתוח אם תתאפשר הנקת תינוק, במידת הצורך, ולכן יש לקחת נתון זה בחשבון עוד לפני ההחלטה על הניתוח.
לרוב, אין סיבוכים מיוחדים לניתוח זה, אלא סיבוכים או תופעות לוואי פוטנציאליות הדומות לניתוחי תיקון חזה אחרים.
